מהו חמאם?

המילה חמאם פירושה אמבטיה או מקלחת בדיאלקט ערבי. חמאם טורקי הוא התחליף לאמבט קיטור, אשר אפשר לסווגו כקרוב משפחה של הסאונה הרטובה. החמאם שיחק תפקיד חשוב בתרבות המזרח תיכונית, ושימש כמקום מפגש תרבותי, לפולחן הניקוי/רחצה וגם כמבנה ארכיטקטוני. האירופים למדו על החמאם באמצעות הקשרים עם טורקיה ולכן השם הינו" חמאם טורקי".
כל החדר,הקירות והספסלים מרוצפים עם שיש, מחוממים, ובמרכז יש שולחן שיש, מתחת למושבים ברזים בעיצוב עתיק ומתחת לכל ברז סירים מנחושת. בחדר זה כולם ישבו מסובים ויזיעו היטב – זה על מנת לרכך את העור ולפתוח את הנקבוביות.
השימוש בקערות – כאשר אתה מרגיש חום יתר, אתה ממלא אותם עם מי ברז פושרים ושופך אותם על עצמך.

האמבטיות הטורקיות או לחילופין בית מרחץ טורקי הכולל אמבט אדים ידועות בשם "חמאם.
החמאם הוא מבנה מאוד מיוחד עוד מהתקופה הרומית והביזנטית.
לחמאם היה תפקיד מרכזי באותה תקופה. המקום שימש כבית מרחץ, טיפולי קירצוף ובנוסף כמקום בילוי, אירוח ובידור מסורתי כמו עריכת טקסי חתונות.
היו ימים מרוכזים של ערבי נשים המתכנסות לחגיגות מיוחדות יום לפני החתונה.
בערבי גברים היו מארחים בחמאם חברים מכובדים וקרובים.
הייחוד בחמאם ובטיפולים הנילווים ניקוי רעלים מהגוף, שחרור מלחצים ודאגות ,
רגיעה מוחלטת לנפש ולגוף.
עבור הטורקים האמבט היווה יותר ממקום בו אתה מנקה את עורך. הוא היה כרוך באופן אינטימי בחיים היום יומיים, מקום בו אנשים מכול הדרגות ומצב, צעירים וזקנים, עשירים ועניים, עירוניים או כפריים, יכלו לבקר בחופשיות.
נשים וגם גברים השתמשו בחמאם, הידוע כאמבט בטורקית.
מנקודת מבט פרטית (אינדיבידואלית) החמאם היה מקום מוכר/ מקובל החל משבועות הראשונים של החיים ועד סופם. אז והיום עדיין חוגגים אירועים חשובים במהלך החיים,בשמחה, בחמאם.